בקצרה: סעיף 58 לחוק המקרקעין קובע שכל בעל דירה בבית משותף משתתף בהוצאות האחזקה התקינה של הרכוש המשותף ובשירותים שהבניין מחויב בהם – לפי היחס בין שטח הדירה שלו לשטח כל הדירות בבניין. חלוקה אחרת, למשל סכום שווה לכל דירה, אפשרית רק אם התקנון של הבניין קובע אותה.
רוצים גבייה מסודרת ושקופה של דמי הוועד?
מה אומר סעיף 58 בפועל
לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ההשתתפות בהוצאות נקבעת לפי שטח רצפת הדירה, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר. המשמעות: בבניין בלי תקנון מוסכם שקובע אחרת, דירת פנטהאוז גדולה משלמת חלק גדול יותר מדירת שלושה חדרים, גם אם הדיירים שלה משתמשים במעלית או בלובי באותה מידה.
על אילו הוצאות הסעיף חל
- אחזקה תקינה של הרכוש המשותף – ניקיון חדר המדרגות, תיקוני גג וצנרת משותפת, אחזקת מעלית, תאורה בשטחים המשותפים.
- שירותים שהבניין חייב בהם – לפי דין או לפי נוהג מקובל, כמו ביטוח הרכוש המשותף או מערכות בטיחות.
הסעיף עוסק בהוצאות שוטפות ובאחזקה. שיפורים ושינויים מהותיים ברכוש המשותף כפופים להחלטות האסיפה ולרוב שהחוק והתקנון דורשים, ולכן כדאי לבדוק כל החלטה כזו בנפרד.
דמי ועד שווים לכל הדירות – מתי זה חוקי
בבניינים רבים גובים סכום זהה מכל דירה כי זה פשוט יותר לחישוב. זה תקין כשהתקנון המוסכם של הבניין קובע חלוקה כזו. כשאין תקנון כזה, בעל דירה קטנה יכול לדרוש שהחלוקה תיעשה לפי שטח, כפי שקובע סעיף 58. לכן, לפני שמשנים את שיטת הגבייה, כדאי לבדוק את התקנון בתיק הבית המשותף ולהעביר את השינוי באסיפה כללית בצורה מסודרת.
איך מחשבים חלוקה לפי שטח
- אוספים את שטח הרצפה של כל דירה בבניין – מהתשריט שבתיק הבית המשותף.
- מחשבים לכל דירה את החלק היחסי: שטח הדירה חלקי סך שטח כל הדירות.
- מכפילים את החלק היחסי בתקציב ההוצאות השוטפות של הבניין לאותה תקופה.
כדאי לפרסם לדיירים את טבלת החלוקה יחד עם התקציב, כך שכל אחד יראה איך נקבע הסכום שלו.
מה עושים כשיש מחלוקת
מחלוקת על חלוקת ההוצאות או על תשלום דמי ועד מגיעה למפקח על רישום המקרקעין, שמוסמך להכריע בסכסוכים בבית משותף. לפני שמגיעים לשם, שיחה מסודרת באסיפה ושקיפות מלאה בתקציב פותרות את רוב המקרים.
חלוקה נכונה של ההוצאות היא הבסיס לגבייה בלי ויכוחים. כך עובד שירות גביית דמי הוועד, ומה קובע התקנון שלכם מוסבר במדריך לתקנון בית משותף. לשאלות – צרו קשר.
